דלג על בר עליון
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על ניווט מהיר
דלג על Banners
מתי אתם עושים את זה?
דלג על Banners

מביאים את האור לקשישים ברחבי הארץ

אנו מביאים לכם מעט מן התחושות והמראות שהיו חלק מפרויקט "אור בלב". הפרויקט, שאורגן על ידי חברה טובה ותוכנין עמ"ן של ג'וינט ישראל, בשיתוף עם משרד הרווחה ומשרד החינוך, ובתמיכתן של "קרן ישעי" וחברת "אקולוקו", הביא אלפי ישראלים לחוויית התנדבות חגיגית בעשרות בתי אבות ומרכזי קשיש בישראל. אנו מודים לכל השותפים, התומכים והמתנדבים שסייעו להדליק אור בלב וליצור חוויית חג מיוחדת לאלפי קשישים בכל הארץ.


מאירים את החג ברעננה

השתתפה וסיקרה: מעיין מאור

ספק אם הייתה בארץ כולה מסיבת חנוכה שמחה יותר מזו שהתקיימה בבוקר יום 18/12 במרכז יום לקשיש ברעננה. בבוקר אחד ידע המקום ריקודים סוחפים, שירה מכל הלב שבקעה מגרונות ניחרים, צחוק מתגלגל, וגם דמעות. מעיין מאור, רכזת גרעין רעננה מדווחת מן השטח.

כבר בטלפון הראשון לרכזת שכבה י' בתיכון אוסטרובסקי, רינה פרייס, ידעתי שהולכת להיות פעילות מיוחדת. ההיענות המהירה וההירתמות למען המשימה החשובה של שמחת קשישים בחג, שאורגנה דרך חברה טובה, התקבלה אצלם בנכונות ובהתרגשות רבה. שיתוף הפעולה עם ילדי כיתה י '4, כיתת המחוננים ועם מורתם דלית, היה מעבר למצופה.

עובדות המרכז קיבלו את המתנדבים הצעירים בצורה יפה מאוד. הן עשו לנו סיור במרכז והראו לתלמידים את מגוון הפעילויות והשירותים שניתנים לקשישים במקום, כגון: חדר יצירה ועבודות יד, חדר מחשבים, לובי גדול למשחקי שולחן ואפילו חדר מיוחד המשמש סלון יופי ומספרה. מעבר לכך, מקבלים הקשישים הרצאות בנושאים שונים, טיולים, מסיבות יום הולדת אחת לחודש ועוד המון דברים מקסימים שקצרה היריעה מלספר על כולם.

לאחר מכן התכנסנו כולנו ביחד עם הקשישים חברי המועדון בחדר האוכל הגדול שסודר במיוחד לאירוע והתלמידים פתחו בנגינה ובשירה בציבור בזמן שהעובדות חילקו לחברים שירונים לחנוכה. הישיבה בכיסאות עד מהרה נמאסה על החברים הנמרצים והם פתחו בריקודים לקול שירתם של התלמידים, אשר לא נשארו חייבים ומיהרו להצטרף אליהם. הנגינה הוחלפה לטייפ עם שירי חנוכה קצביים והמסיבה התחממה והפכה לריקודים סוערים. כל אדם שהסתכל באותו הרגע על קבוצת הקשישים, חלקם על הליכונים, רוקדים עם קבוצת בני נוער בני 16 התרגש עד דמעות. מראה כזה לא רואים בכל יום.


לקינוח האירוע הפעילו התלמידים את הקהל עם כמה חידות וקושיות בהקשר לחנוכה, כאשר הקריין – תלמיד מאותה כיתה – הפליא במופע הסטנד-אפ ששילב בין חידה לחידה, שהפך גם את החלק הזה למעניין וכמובן מצחיק מאוד. לבסוף הודו התלמידים למרכז היום לקשיש על האירוח וכשפנו ללכת, עצרה אותם אחת הקשישות שעלתה לבמה ובעיניים דומעות ביקשה גם היא לומר מספר דברים. היא הודתה לתלמידים המקסימים שהואילו לפנות מזמנם ולעשות מצווה בלשמח קבוצת קשישים, איחלה להם ולבני משפחותיהם חג שמח ואמרה כי באופן רשמי הם הפכו לאורחי כבוד פה במרכז יום לקשיש.

האירוע הזה היה ללא ספק אחד הטובים שהשתתפתי בהם (ולשמחתי אני כבר יכולה להגיד שהייתי בהרבה!), וזה המקום להודות גם למיכל שוקרון, רכזת התוכניות רבת התושייה והלבבית של חברה טובה שהייתה זמינה תמיד ונכונה לתת מענה מהיר לכל בעיה. היה פשוט מדהים וכיף לשני הצדדים - המתנדבים והחברים במרכז יום לקשיש. היה חיבור מצוין בין שתי האוכלוסיות ומאוד משמעותי מבחינת חוויית ההתנדבות של הנוער. התלמידים היו מה שאפשר לכנות נוער "מלח הארץ" - פשוט מדהימים ואיכותיים, הם היו מגובשים, שברו את הקרח מהר ובעיקר עשו הרבה שמח.

מי שאמר ש"הדור הולך ופוחת", כנראה לא מכיר ולא יודע שיש לנו כזה נוער נפלא. ובאשר לדיירי המרכז יום לקשיש, נוכל אך לאחל לעצמנו להיות כאלו נמרצים ושקולי דעת כמוהם גם בגיל מבוגר.


"מחושך לאור" בבית גיל הזהב בפלורנטין

השתתפה וסיקרה: גלית משיח

בצהרי היום השני של חג החנוכה הגיעו לבית גיל הזהב בתל אביב שלוש משפחות ממושב גמזו – אפי כהן, לאה כרמי והילדים ממשפחת מיימון ולביא - עופרה וגלית מת"א, זאביק נגן הגיטרה מחשמונאים ואיתמר נגן החלילית מכפר סבא. חברי הקבוצה היו מאוחדים במטרתם לשמח את הדיירים ולהפיח אווירת חג בבית גיל הזהב.

המתנדבים ערכו חידונים שנושאם מנהגי החג - חידונים בהם השתתפו גם הילדים כ"יועצים" לדיירי הבית, הקריאו לדיירים את הסיפור "מחושך לאור" - ומיד לאחר מכן החלו הילדים במופעי ג'אגלינג ואקרובטיקה מרשימים. את האירוע ליוו הנגנים זאביק ואיתמר בחליל ובגיטרה, והמתנדבים והילדים פצחו בשירה ובמחול עם דיירי הבית - שמצדם התרגשו מאוד ממסיבת החג הספונטנית.

האוירה בבית האבות הייתה מיוחדת, והמקום התמלא בחיוניות ושמחת חיים. לדיירים יש הרבה לתת, ומעט לבקש - מעט קהל ואוזן קשבת. אפי כהן, אחד המתנדבים, סיכם את תחושותיו: "היה מאוד כיף. סוף סוף יש אנשים שמכירים את השירים שאנחנו מכירים. אנחנו המשפחות ממושב גמזו נשמח לבוא פעם בחודש בימי שישי בבוקר לשמח". וחברו שימי בירך על מזלו הטוב ואמר: "אשרינו שזכינו לשמוח ולשמח אנשים שעברו את מלחמות ישראל, ניצולי שואה שהיו גם במחנות עצורים, אנשים מתקופת קום המדינה וכולם לוקחים חלק במסיבת חג החנוכה - חג שמסמל את נצחון הרוח היהודית".

השמחה שהביאו המתנדבים לא עלתה על השמחה שהורעפה על ידי המבוגרים במקום. איילה נפוסי, מנהלת המועדון, אמרה למתנדבים עם סיום הפעילות כי היא "מאוד מעריכה את הגעתכם לכאן היום, שהכניסה המון שמחה ורוח צעירה למועדון". לדבריה, "החיבור טוב לשני הצדדים. נתתם חיוניות למבוגרים – תחושה שהם עדיין קיימים, פעילים ולא סיימו את חלקם בחברה". את הפעילות סיכמה בהירה, אחת מבאות המועדון, באומרה "היה אירוע לא רגיל, שמחנו מאוד ובמיוחד התרגשנו משירת הילדים. החייתם את המועדון, ועל כך נתונה לכם תודתנו".  


אור איתן בפתח תקווה

השתתפה וסיקרה: שלומית חזות

22 (כן, עשרים ושניים!) מתנדבים הגיעו בנר שני של חנוכה אל המרכז גריאטרי "גיל עוז" בפתח תקווה על מנת לשתף את השוהים במרכז באווירת החג. המתנדבים כללו קבוצה גדולה  מסניף "בני עקיבא" בשערי תקווה, צעירים מפתח תקווה וחייל אחד מרמת הגולן.

כשהגענו למרכז, התיישבנו במעגל וחילקנו שירונים לכל המשתתפים, שרנו שירי חנוכה ולאחר מכן ערכנו טקס הדלקת נרות בליווי שירה. חלק גדול מדיירי המרכז השתתפו ומחאו כפיים וחלקם אף יזמו והציעו שירים. לאחר מכן שיחקנו איקס עיגול עם שאלות על חנוכה (למי שמתעניין - בסופו של דבר קבוצת "העיגול" ניצחה), העלינו לדיירי המרכז את המורל ויצרנו אווירת חג משותפת ונעימה.

שמחנו לראות איך הדיירים מגיבים בחום ובשמחה. לפני הגעתנו למקום, קיווינו לשמח את דיירי המרכז - והמטרה שהצבנו לעצמנו הושגה במלואה. אריאל, עובד סוציאלי במקום, התרשם מרוח ההתנדבות וציין כי הארגון והסדר היה למופת, ואילו גילת, אחת המתנדבות הצעירות, סיכמה את הפעילות במשפט אחד שאומר הכל; "התחושה הייתה נורא כייפית, מרוממת מצחיקה וקופצנית".


חיילים וקשישים במפגן אור ברמלה

השתתפה וסיקרה: אדר מזרחי

ביום 23/12/08 יצאנו קבוצה של כ-15 חיילים מבצ"פ 382 ברמלה להתנדבות לכבוד חג החנוכה בבית אבות דיור מוגן ברחוב בן גוריון ברמלה, מלאים נכונות לעזור, לתרום ולשמח קשישים בחג החנוכה.

הבצ"פ היא יחידה ברמלה של חיל התקשוב המורכבת ברובה מטכנאי קשר ומחשבים התומכים ביחידות השדה ובגדודים של פיקוד מרכז. בזכות ה"שידוך" המוצלח של מיכל שוקרון מחברה טובה שעזרה לנו והדריכה אותנו לקראת הפעילות יצרנו קשר עם רבקה, אחראית דיור מוגן ברמלה וביחד קבענו את מספר המתנדבים והקשישים שיקחו חלק בפעילות וחשבנו על תוכן הפעילות.

עם כל יום שעבר מהתכנון הראשוני, הייתי בטוחה שלא תהיה היענות מצד החיילים, אך להפתעתי היו אלה החיילים, חלקם אנשי קבע, שפנו אלי מיוזמתם ורצו לקחת חלק בהתנדבות. בהגיענו לבית האבות, קיבלה אותנו רבקה בברכה אל תוך אולם מקושט לרגל החג.

החשש הנוסף שלי, שלא כל הקשישים ירצו לקחת חלק באירוע, התבדה במהרה: לאט לאט התאספו באולם כ-40 דיירים מקסימים שהתרגשו לראות אותנו, החיילים, והודו לנו על שירותנו בצה"ל.

אחרי היכרות קצרה שבה שמענו מרבקה על המקום ועל הנוכחים, הצגנו את עצמנו והסברנו על היחידה ועל חיל התקשוב בעברית וברוסית. לאחר מכן הדלקנו עם הקשישים נר שלישי של חנוכה. אחרי הדלקת הנרות חילקנו לכל קשיש שירוני חג והתפנינו לשירה. עם שני נגני גיטרה מוכשרים מהיחידה ועם השירונים הייתה הרגשה מיוחדת, ממש כמו מקהלה.

באוויר היתה התרגשות גדולה מצד כל הנוכחים, ושמעו זאת בשירתם הקולנית של המשתתפים. אפילו מצאנו כמה כשרונות - גם מהחיילים וגם מהקשישים ששרו בקולי קולות! בהחלט היה מרגש. לאחר מכן חילקנו לנוכחים סופגניות ושתיה קלה. החיילת רקפת מנדה אמרה בסוף היום שהיה ממש כיף, שהיא ציפתה למשהו אחד והיה בפועל משהו הרבה יותר משמח ומרגש. היא התרגשה ושמחה מאוד למשמע האושר בשירתם של הקשישים ולמשמע התגובות בסוף: “באתי לתת, לתרום ולשמח בחג, ויצאתי אני שמחה ומאושרת. תודה על ההזדמנות!"

בסיום הפעילות הודתה לנו רבקה ואמרה שהיה נהדר, מעבר לכל הציפיות. נפרדנו ומהם והודינו להם על האירוח המקסים והמהנה וקיבלנו גם מהם דברי תודה ועידוד, גם בזכות שמחת החג וההנאה הגדולה מהפעילות וגם בזכות שירותנו בצה"ל. ניכר היה, שחיממנו להם את הלב. מצד כולם היתה התרגשות, שמחה ואושר גדול. נהנינו לחלוק איתם את החג. דיירי בית האבות האירו את עינינו, שימחו וריגשו אותנו בשירתם ובתגובותיהם לחיילי היחידה. ללא ספק, היה זה חג אורים שמח מאין כמוהו. דבר שהפתיע אותי עד מאוד הייתה פנייה של איש קבע לרבקה ולקשישים, שהביע רצון לשמור על קשר עם בית האבות ולאמץ את הרעיון של תרומה זאת. כך הוחלט על שיתוף פעולה עתידי בין הבצ"פ לדיירי בית האבות.

אז נראה שפה זה לא מסתיים, עוד נתראה איתם וגם הם יגיעו לבקר אותנו ביחידה, אנחנו הרי שכנים! ריגש אותי מאוד לחתום כך את האירוע שהתחיל מרעיון קטן. ללא ספק היה אירוע מוצלח מבחינת כל המשתתפים. תודה לרבקה אחראית הדיור המוגן ברמלה ותודה לחברה טובה ובעיקר למיכל על כל העזרה - בלעדיכם זה לא היה יוצא לפועל!


 

צעירים וקשישים מפזזים בקריית אונו

השתתפה וסיקרה: מעיין ניסן

ביום ב', 24 בדצמבר 2008, נערכה מסיבת חנוכה ב"מרכז יום לקשיש", בקריית אונו. למסיבה הגיעו חמישה מתנדבים: מורן גולן, שילאור, עדי ועידן עזרא (נשואים טריים) ואפרת אינדיך. כולם הגיעו ממקומות שונים, והם בעלי תפקידים שונים, רקע שונה וגילאים שונים, כל אחד מיוחד בתחומו ובתכונותיו, וביחד נוצר החיבור המיוחד שהאיר את החג לבאי המרכז.

הגענו למרכז בדיוק בשעה בה הגיעו אנשי בית חב"ד המופלאים להדליק את נרות החג ביחד עם הקשישים. מאחר והיה היום הכי גשום באותו שבוע, ואף היו הצפות של בתי מגורים באיזור המרכז, מרבית הקשישים לא הגיעו למסיבת החג, כך שמתוך שלושים ושמונה קשישים נכחו עשרה (יותר נכון, עשר, מאחר והיה רוב נשי מובהק של9:1!) למרות זאת, האנרגיות באולם הקטן יכולים היו להאיר רחוב שלם, עוברי אורח בוודאי תהו מהיכן מגיעים כל קולות הזמרה והצחקוקים הרבים שאפיינו את הערב.

פתחנו את המסיבה בהיכרות קצרה – כל הנוכחים בחדר ציינו את שמם וסיפרו קצת על עצמם, לאחר מכן הציע אחד המתנדבים שכל אחד יספר מהימשאלת לבו לרגל החג והשנה האזרחית החדשה –כמובן שכולן דיברו על הילדים והנכדים חתונה, עוד נכדים וכו' (– בכל זאת, סבתות...) והברכות הקונבנציונאליות – שלום, בטחון, שקט... כשהקשישות גילו כי ישנן מתנדבות רווקות, החל מסע השידוכים – כל אחת העלתה רעיונות לשידוכים מוצלחים בעיניה – קרובי משפחה, מכרים, בן של.., אח של... ואחת המתנדבות אף קיבלה שיחת טלפון לאחר האירוע מאחת מהקשישות שמצאה לה "שידוך מעולה"...

לאחר ההיכרות והברכות, עברנו לשלב הכיפי - שלב השירה והריקודים. הפעלנו דיסק עם מיטב שירי החג, ולא נזקקנו אפילו לשירונים,כיוון שכולם פצחו בריקודים (אפילו הביישנים שבחבורה): רקדנו בזוגות, במעגלים, ואפילוברכבת! ליווינו את הריקודים והשירה בקול תופי יד ורעשנים שהביאו המתנדבים, כך שלא ניתן היה לפספס את בליל הקולות שנשמע מחלל החדר. לאחר ההיכרות, הסיפורים האישיים, הבדיחות, הברכות, הריקודים והשירה הרגשנו עייפות (כן, גם המתנדבים...) וסיימנו את הערב בתצלום קבוצתי, בחיבוקים, בנשיקות וברכות רבות ומרובות!

הופתענו לטובה מנכונות הקשישים לרקוד ולקפץ ביחד עם המתנדבים הצעירים, גילינו כי הגיל והמראה יכולים להטעות, ומאחורי החזות ה"סבאית" רובם בעלי רוח שובבה וצעירה, מה שניכר בסיפוריהם ובצורת ההתנהגות שלהם. כל המתנדבים, פה אחד, סיכמו שהערב היה מוצלח ביותר. הקשישים במקום שמחו והתרגשו מהביקור ומהאנרגיות הטובות שהביאו עמם המתנדבים, והמתנדבים עצמם חשו כי יצאו חזקים ומחוזקים מהאירוע וכי כל תלאות היום והדאגות היומיומיות נשכחו ברגע שהגיעו למקום מלא באהבה וחום וקיבלו בחזרה מהקשישים ומעצם ההתנדבות למען הדור הבוגר, המון כוחות ומרץ.

יוכבד, האחראית על מרכז היום, סיפרה שכבר מזמן לא ראתה את הקשישים כל כך שמחים ומלאי אור כפי שנראו בערב זה. חשוב לציין כי היו גם ביקורים של מתנדבים ועמותות אחרות באותו שבוע, אך את הערב הזה ציינה כי לא ישכחו. כמובן שכל המתנדבים הבטיחו להגיעגם בחודש הבא, ואם לא, לפחות בחג הבא! מחכים לנו...


הקליקו והגיבו לכתבה זו

הדפסהשליחה לחברהגיבו לכתבה
תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. שי לאור (12/01/2009 15:20:34)
דרונט בניית אתרים
מיסודה של עמותת נחשון
עבור לתוכן העמוד
התנדבות