דלג על בר עליון
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על ניווט מהיר
דלג על Banners
מתי אתם עושים את זה?
דלג על Banners

כשהמשא ומתן מתפוצץ

בכל פעם שאנו קוראים בעיתון או צופים בטלוויזיה במקרה של תקיפה מינית, חלקנו חושב: איך הכל התחיל. איך זה שנערה, עלמה, אישה ונער, עלם או גבר מוצאים את עצמם בסיטואציה כל כך קשה, שבגינה מוגדר הגבר עבריין והאישה סובלת מטראומה עמוקה שנים רבות אחר כך.
מחקרים שנערכו בישראל מצביעים על תופעה איומה, שלפיה רוב מקרי האונס (כ- 80% מהם) אינם מתרחשים על ידי אנשים זרים, כי אם על ידי אנשים המוכרים לקורבן. מה קורה שם בחדרי החדרים של הבית. כיצד קרוב משפחה, אב ,אח, אחיין, דוד, שכן, הופך מאיש קרוב לעבריין מין מסוכן. איך אדם, בשר מבשרה של המותקפת, הופך למפלצת חסרת רחמים, פושע שמקומו מאחורי סורג ובריח, כשהוא סובל מאימתם של העבריינים הנוטרים טינה ובוז לכל מי שמתקיף מינית נשים, קל וחומר קרובות משפחה.

לפי הגישה הפמיניסטית, גברים אונסים נשים כדי לשמר את תחושת העליונות הגברית מחד, ואת נחיתות מעמדן של הנשים מאידך. אונס הוא תוצאה של מסורות חברתיות רבות שנים, שבהן הגבר נהנה מדומיננטיות פוליטית וכלכלית. הנשים לעומתם, סבלו מחוסר כוח פוליטי ומאוזלת יד כלכלית. במקרים רבים, הן נחשבו לרכושו של הגבר, ולכן הפגיעה בהן היא בחזקת פגיעה ברכוש, לא יותר מכך.
הסיפוק המיני אינו המניע לאונס, או לתקיפה המינית לסוגיה, אלא האמצעי. המניע לתקיפה הוא אלימות לשם שימור העליונות הגברית על נשים. אונס הוא מעשה פסבדו-מיני, המונע על ידי תשוקה לכוח ושנאת נשים. גישה פמיניסטית רדיקלית מוצגת על ידי החוקרת סוזן בראונמילר, מחברת הספר "בניגוד לרצוננו, נשים, גברים ואונס" (1975), שטענה כי "אונס זהו תהליך מודע של הטלת אימה שבאמצעותו מחזיקים כל הגברים את כל הנשים במצב של פחד מתמיד".

ולמרות הכל, המדע איננו יודע מה מניע אדם לכפות את עצמו מינית על אדם אחר. שהרי לא כל הגברים אונסים. רוב האנשים מפעילים אמצעי שליטה ונמנעים מלתקוף מינית. מספר עברייני המין עדיין ניתן לשליטה, גם אם כל המותקפות יפנו לערכאות, ולא יחיו בכאבן מבלי לחשוף את העבריין כפי שקורה כעת.
שורדות התקיפה המינית משלמות מחיר כבד מאוד על פשע המין שבוצע בהן: השלכות התקיפה המינית הן הרות אסון בעיקר על הבריאות הנפשית של השורדות. שורדות תקיפה מינית דיווחו על דיכאונות, חרדות, סיוטים ותחושה של השפלה הנמשכים לאורך זמן רב מאוד, אפילו שנים ארוכות. השורדות זקוקות לעיתים קרובות לעזרה נפשית. פשעי מין שבוצעו בשורדים בילדותם מותירים פצעים נפשיים לאורך שנים רבות: דיכאון, הפרעות אכילה, התנהגות אובססיבית, בעיות ביצירת מערכות יחסים ועוד.
התקיפה המינית היא אירוע פלילי קשה. הסקרנות האנושית איך כל המהלך מתחיל מתעצמת כל העת בגלל מיעוט התלונות מצד השורדות, והסטיגמה הרואה באישה אחראית לתוצאה הקשה.  אנו שומעים לא אחת שהנשים, העלמות הצעירות, הן שהביאו על עצמן את הפשע המיני. מחשוף עמוק, חצאית צרה וקצרצרה, דיבור מתגרה ומבט מאחז. לעיתים קרובות מידי לטעמי, אנו קוראים על הגבר שנפל קורבן למראה המצודד-עד-מפתה של האישה, וברגע האחרון, לפני שהרוכסן במכנסיו פקע, הוא סחב אותה אל השיחים, או אל השירותים, ואנס אותה. מידי פעם אני פוגשת אנשים מהישוב ששולחים אליי מבט חודר כשהם שואלים אותי: נועה, את לא חושבת שהמחשוף שלה משדל לדבר עבירה? שמת לב לאיפור?  והתשובה שלי היא חד משמעית: לא. הכל הוא בעיניו של המתבונן. הגבר שאצה לו הדרך, ניסה לתרגם את האדרנלין האישי הגואה אצלו לפעולה אלימה. וכדי לחדד את דבריי, אציג דוגמה שתבהיר מה היה שם.

פשע מין בשלושה חלקים
בחלק הראשון
, נפגשו גבר ואישה, עלם ועלמה, וניסו לכבוש את זולתם. שניהם טעמו מסיגריה משותפת, הרוו את צימאונם באלכוהול, החליפו כמה גיפופים, ניגשו הצידה, לחדר, למסדרון, לשירותים, למכונית, לשפת הים. החלק השני מתחיל בדיוק ברגע שבו הגבר מאותת בכל מיני צורות שפניו לביצוע חדירה מינית, והאישה חוזרת בה. היא לא רוצה יותר, הספיק לה. היא אפילו רוצה לשוב הביתה. כאן כאמור מתחיל הפרק השני, שאותו אני מכנה: המשא ומתן. הוא רוצה להתקדם אל עבר המגע הפיסי החודרני. היא התעשתה, היא לא רוצה, היא לא התכוונה. המשא ומתן ביניהם, שמתחיל (בעיני רוחי כמובן) במתק שפתיים, מתפוצץ - כי הגבר החליט להשליט את רצונו על האישה, הוא לא מתחשב בדעתה, מאיים אולי בעזרת סטירה, אולר או רק מילים מצמיתות, ונכנס לחלק השלישי. הוא בועל אותה נגד רצונה, והופך לעבריין מין מן השורה.
במצב מתוקן, נטול סטיגמות, האישה תיעזר ברשויות החוק, העבריין ייעצר, יועמד למשפט ויושלך לכלא, בהתאמה לעונשו של עבריין מין מן השורה. חייה של השורדת ישתנו מקצה לקצה, וכל המערכות הפסיכולוגיות בגופה שהתערערו במהלך אותה תקיפה אלימה, יקשו על חייה מאד.

מטאפורת המשא ומתן מחדדת את העובדה שתהליך ביצוע התקיפה הוא תהליך שניתן לעצירה. הגבר יכול, במקום להפוך לעבריין מין, להציל את כבודו ואת עתידו. הוא חייב להבין שהמשא ומתן הוא בדיוק הרגע בו שניתן לשנות את המחזה, ולהפוך טרגדיה איומה לשני הצדדים, לדרמה עם סוף בהחלט סביר.

נועה הריס מנהלת מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית בשרון.
ביום ו' 25/01/08 אתם מוזמנים ליום עיון של חברה טובה בנושא, בהנחייתה.

הקליקו כאן והגיבו למאמר זה

תכנים נוספים באתר חברה טובה בנושא זה:

"אין מה לעסוק בזה": סיקור של יום העיון בנושא תקיפה מינית

"למה היא מתכוונת?": האם הדימוי של נשים יכול להסביר את תופעת האלימות המינית

"ניצחתי, אבל אני עדיין נלחמת": א', פעילה בחברה טובה שחוותה תקיפה מינית, מספרת.

"עוקרים את הסטגימה": יום ו' 25/01/08, יום עיון בכפר סבא בנושא תקיפה מינית

הדפסהשליחה לחברהגיבו לכתבה
תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. אורטל (18/01/2008 17:36:35)
2. אדם (20/01/2008 12:24:05)
3. סחבק (20/01/2008 12:36:54)
4. יואל (21/01/2008 20:50:31)
דרונט בניית אתרים
מיסודה של עמותת נחשון
עבור לתוכן העמוד
התנדבות